מקור משנה בכורות ו׳:י׳
10 רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, אֶת שֶׁיַּבֶּלֶת בְּעֵינוֹ, וְשֶׁנִּפְגַּם עֶצֶם יָדוֹ, וְעֶצֶם רַגְלוֹ, וְשֶׁנִּפְסַק עַצְמוֹ שֶׁבְּפִיו. עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, אָזְנוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, בְּמַרְאֶה אֲבָל לֹא בְמִדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַחַת מִבֵּיצָיו גְּדוֹלָה כִּשְׁתַּיִם בַּחֲבֶרְתָּהּ, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ו׳:י׳
10 כד דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הָא תָנֵי בְמִשְׁנָה ב'‏ שֶׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. גְּמָרָא:
11 כה עֶצֶם. כָּל עֶצֶם שֶׁבְּגָלוּי שֶׁנֶּחֱרַץ בּוֹ חָרוּץ הֲרֵי זֶה מוּם, וְהוּא בִּכְלַל חָרוּץ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם:
12 כו אַחַת גְּדוֹלָה כוּ'. אֲבָל שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת לֹא הָוֵי מוּם, דְּמֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא יְתֵרְתָּא אוֹ כְּחִישׁוּתָא יְתֵרְתָּא הוּא דַהֲוֵי. אֲבָל אַחַת גְּדוֹלָה כוּ', אִי מֵחֲמַת בְּרִיאוּת הוּא, תַּרְוַיְהוּ בָעֵי מִיבְרָא כוּ'‏ אוֹ תַרְוַיְהוּ בָעֵי מִיכְחַשׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
13 כז וְלֹא כוּ'. וְעַד כַּמָּה תְהֵא חֲבֶרְתָּהּ קְטַנָּה דְמַכְשִׁירִין, תַּנְיָא כוּ'‏ אֲפִלּוּ אֵינָהּ בַּשְּׁנִיָּה אֶלָּא כְּפוֹל, כְּשֵׁרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: